טיפים בהכנת חקירה נגדית של רופא מומחה
המחבר: ד"ר עודד שראל

חלק מהכתוב להלן ידוע לרבים מכם. אולם יש נקודות שיכולות לשנות את פני החקירה הנגדית הבאה שלך. לכן אני ממליץ לקרוא את כל הסעיפים, אף אם חלקם ברורים וידועים לך. התוכן נשען על ניסיון אישי כרופא מומחה שנחקר מעל 150 פעמים, על שיחות עם עורכי דין ועם רופאים מומחים. הוא מושתת על עקרונות של מודלים בתקשורת והרצאות ששמעתי בנושא במהלך השנים. סקרתי לא מעט מידע באינטרנט בעברית ובאנגלית.


♦ מה זוכר השופט מהחקירה? כנראה את ראשית החקירה וכן אם היו שינויי כיוון משמעותיים של המומחה. לכן יש פיתוי לתקוף את מומחיותו של העד כבר בראשית העדות, על מנת שהשופט יגבש עמדה לגבי משקלה של הראייה כבר בתחילת החקירה. לדעתי זו חרב פיפיות, כפי שאני מנמק בהמשך. אני כמומחה שנחקר פעמים חוזרות, יצרתי עניין לשופט בשיטות שונות. למשל: הסברתי לעורך הדין החוקר למה השאלה האחרונה ששאל אותי מזיקה לו ולמטרות שלו. בלבלתי אותו ויצרתי עמדה לא נוחה של השופט לגבי מקצועיות ורלוונטיות החקירה.
 

♦ הגדרת הנושאים המרכזיים שיש לכם עניין שהמומחה יאשר, או ישנה עמדתו: הגדרת מטרות החקירה הנגדית משפיעה מהותית על סיכויי ההצלחה. המטרות כדאי שתהיינה מוגדרות מראש לפי סדר החשיבות -

  • מבנה החקירה: בסוגיה זו אין מסמרות. כמובן, ככל שעורך הדין מנוסה יותר, הוא מאלתר לפי התשובות שהמומחה משיב מעל דוכן העידים. אני מציע מבנה של שלושה חלקים, שבו התקיפה של העד המעלה ספקות לגבי מומחיותו הרלוונטית, מתרחשת [אם בכלל] רק בסוף –

  1. חקירה בנושאים שהינם מחוץ לחוות הדעת, כך שהסיכוי להסכמה גבוהים.

  2. חקירה בנושאים המופיעים, או היו צריכים להופיע בחוות הדעת.

  3. חקירה ביחס לרלוונטיות של העד למתן עדות מומחה בנושא הנדון.

 

  • מטרות לדוגמה:

    • לגרום למומחה לאשר שיש צורך במומחה נוסף בתחום משיק או משלים.

    • לגרום למומחה להודות שיש לו צורך בבדיקה נוספת.

    • לגרום למומחה להודות שיש אספקטים שאינם בתחום מומחיותו הדווקנית.

    • לקבל הסכמת המומחה שאין בחוות דעתו צפי פני עתיד – כלומר הנזק העתידי, או הנובע, לא נלקח במלואו בחשבון.

    • העלאת ספק - נזק קודם, או גולגולת דקה, כלומר רגישות יתר ונטייה לנזק מטראומה אחרת, או מחלה אחרת.

    • דיון בהשפעה מצרפית של המחלות הנוספות של החולה/נפגע לנזק נשוא הדיון. כך גם לגבי הטיפול התרופתי שמקבל/ת ללא קשר לנזק הנדון.

    • דיון בבקיאותו של המומחה במקרה הנדון, על ידי שימוש בטבלאות וגרפים עם ציר הזמן, על מנת להמחיש את אי הכרת המומחה את המקרה דיי הצורך.

 

♦ יצירת תחושת נינוחות למומחה: תמיד חיוך ומספר מילים חיוביות המביעות כבוד למומחה, יוצרים אווירה של שיתוף פעולה. אם החקירה תתחיל בנושאים שקל למומחה לאשר, כי הם לכאורה מחוץ לתחומים בהם נתן את דעתו, קל יהיה לקבל את אישורו. כמו: צורך במומחה נוסף בתחום אחר; הידרדרות של מחלה אחרת; השפעה על הכושר התפקודי; נזקים עתידיים וכו'.
 

♦ הימנעות מתקיפה ישירה ובוטה של המומחה: יש חוסר סימטריה מובהק בין עורך הדין החוקר האמון על סדרי משפט ודיני הראיות לבין הרופא המומחה – האמור להיות בקיא בנושא לגביו כתב את חוות דעתו כמומחה. חוסר סימטריה זו מובילה במקרים רבים מידי לדיון בשולי הנושאים ולא במרכז מהותם. החקירה הנגדית פעמים רבות גולשת לגופו של אדם, קרי המומחה, ולא בגופו של העניין. זאת כמובן, כדי להקטין את משקלה של חוות הדעת כראייה חשובה; וכמובן לא כדי להשפיל ולהעליב את העד. הדבר יוצר פעמים רבות יחסי עוינות בין המומחה בהיותו על דוכן העידים, לבין עורך הדין. לא פעם שמעתי את הביטוי – "איזה רופא שקרן" בתיאור של עורכי דין את חווית החקירה הנגדית. אולם יש לזכור – המומחה הינו אדם בוגר, מנוסה ומוכשר [בדרך כלל], וסביר שתהיה לו מוטיבציה "להחזיר" בהדגשים מקצועיים שלא נוחים לך ובהם את/ה לא מספיק בקיע/ה. ב'פינג פונג' הזה ייתכן ולא תצא וידך על העליונה. אם בכל זאת זה חשוב ובוער בעצמותיך להוריד את משקלו של העד בעיני השופט – מוצע לעשות זאת רק בסוף החקירה וממש לא בראשיתה.
 

♦ כלל הברזל – נכון לשאול רק שאלות סגורות המובילות לתשובה במילה אחת, כמו "כן"; "לא"; מספר; שם; ... וזאת על מנת למנוע "מיני הרצאה" של המומחה, שיכולה לעזור לו לחזק את עמדתו בהיותו על הדוכן, בסוגיות שאתם לא בקיעים ולא מספיק מוכנים להם. אני למשל, כל פעם שניתן לי 'קצה במה' – התחלתי להרצות על ההבדל בין גישת החשיבה הרפואית לחשיבה בכלים המשפטיים. פעמים חוזרות גלשתי גם להסביר מדוע חוות הדעת של המומחה מטעם הצד השני [החוקר אותי], שגוייה ולא עונה על אמות המידה הנכונות למקרה הנדון. בלא מעט מקרים זה חרג מנושא השאלה שנשאלתי – אך יצרתי עניין לבית המשפט והוא לא עצר אותי.
 

♦ שימוש בספרות מקצועית: כדאי להציג מאמרים מובילים ומרכזיים בספרות מקצועית מוכרת, הדנים בשאלה הצרה אותה אתה מעוניין להוכיח. לאחרונה קבע בית המשפט שיש צורך להגיש את המאמרים מראש למומחה ולא להפתיע אותו. כלומר, אם תנהג לפי כלל זה, סביר שיגיע מוכן ואף יבוא עם מאמרים סותרים. בנושא של ציטוט מאמרים, אני מעוניין להאיר אספקט חשוב. לכאורה, הצגת מאמרים מעידה על התכוננותו של החוקר והתעמקותו באסכולות המקובלות בעולם. לגופו של עניין כמו בעולם המשפט, יכול המומחה בקלות "לאבחן" בין המקרים, דהיינו להסביר מה השונות בין הסוגיה במאמר למקרה לגביו נתן את חוות הדעת. מומחה מיומן יכול להראות, מדוע הטענה שאתה מעלה מוציאה דברים מהקשרם ואתה לא מבין את מלוא הכתוב במאמר. אני כשהייתי על דוכן העדים – עיינתי במאמר תוך כדי מתן התשובות  והעליתי נקודות וסוגיות המופיעות בו, המזיקות מאד לעניינו של הצד החוקר, גם מבלי שנשאלתי.
 

♦ איתור ודיון בעניינים רפואיים בהם המומחה פחות בקיא והם רלוונטיים: פעמים לא מעטות בית המשפט, או הצד המזמין את חוות הדעת, לוחצים על המומחה להתבטא בסוגיות החורגות מתחום מומחיותו הדווקני. הנושא היותר מוכר, הוא שאלת המשמעות התפקודית של הנזק, שאמור להיות 'ידיעה שיפוטית' [הגם שיותר ויותר מקרים מועברים כיום לחוות דעת רופא תעסוקתי]. לאחרונה התבקשתי לקבוע תקופת אי כושר בתחום האורטופדי, בחוות דעת שעניינה הינו תקיפת חיתום רטרואקטיבי של חברת ביטוח. במידה והמומחה נענה ומביע עמדתו בסוגיה הנוספת, הגם שהוא צודק, או שמדובר בעניין בסיסי ברפואה – זו הזדמנות בעבורך לבנות באומנות ובעדינות את ערעור אמינותו כמומחה שאמור להתרכז רק במה שהוא יודע ומומחה בו. למשל:

  • מומחה לכף רגל המתבטא בשאלת כאבי גב נובעים.

  • אורטופד הדן בהחמרה של נזקי סוכרת בשל הטראומה.

  • קשר בין תסחיפים לריאות וסרטן הכליה [RCC], הנדון על ידי כירורג.

 

♦ בניית גרף עם ציר זמן של התופעות הרפואיות העיקריות: כפי שכתבתי בידיעונים קודמים – המומחה אינו "חי" את המקרה ולא בקיא בדקדקנות בהשתלשלות המקרה. שימוש בגרפים עם ציר הזמן, יכול להמחיש לשופט שהמומחה לא בקיר במקרה. כמו כן יש מקרים שהמומחה ייסוג מעמדתו. למשל, תלונות ראשונות על בעיה רפואית שהחלו עובר לתאונה.
 

♦ צפי פני עתיד: המומחה פעמים רבות לא ער לסוגיית סופיות הדיון ולסוגיית ייחוד העילה. לכן הוא מתייחס באופן מאד כללי, אם בכלל לשאלת ההחמרה ולשאלת נכות נובעת עתידית. יש מקום להביא ספרות ולהעלות עניין זה.
 

♦ המשמעות התפקודית של הנזק: כמעט במאה אחוז מהמקרים, המומחה לא יודע מה השכלתו של הנפגע, מה ניסיונו בעבודה, מה תפקידו, תיאור הדרך והאמצעים עימם מגיע לעבודה. אפילו רופאים תעסוקתיים אוספים רק חלק מהמידע המוזכר. פעמים רבות המומחה קובע משמעות שונה בהרבה לנכות הרפואית שקבע, לאור שילוב הקביעה הרפואית עם המידע הנ"ל. אם השופט לא עוצר אותך – תיתכן קביעה מושכלת שתשרת אותך על ידי המומחה הנחקר. במיוחד, אם תחלץ ממנו קביעה רפואית, שהמשך בעיסוק הקודם מסוכן ויחמיר את הנזק.
 

♦ המשמעות של נזק מצרפי שנובע משטחי רפואה שונים: כמעט לא ראיתי חוות דעת העוסקת במשמעות המצרפית של הקביעות של המומחים השונים לעניין היקף הנזק, תוחלת החיים, הידרדרות עתידית ותוחלת כושר העבודה. למשל – חולה ריאות שבשל נזק לרגל צולע מאד בהליכתו. מה הקשר? הליכה בצליעה, דורשת מאמץ פיזי קשה יותר ולכן החולה ייכנס לקוצר נשימה לאחר מרחק קצר יותר. דוגמה נוספת – נטייה לנפילה בשל פגיעה בשווי המשקל / יציבה. אצל חולי סוכרת יש לכך משמעות מיוחדת, שכן במקרה של פציעה, זמן ההחלמה ארוך בהרבה. כמו כן יש יציאה מאיזון הסוכר בדם במקרים רבים. חקירה בכיווהים כאלה – תעלה את הצורך במומחה נוסף, למשל פנימי לעניין מצרף הנזק וסיכובים אפשריים בתחומים החורגים ממוחיות הנחקר.
 

המחלקה הרפואית - תמנע פרוייקטים בע"מ

כתובת לדואר: רח' נתן יונתן 24, נתניה     מייל:  oded.sarel@gmail.com   טלפון:  052-8711011  פקס:  09-8812144